פגיעה בפרטיות והאזנות סתר 

בקשות להאזנת סתר, בקשה לקבלת נתוני תקשורת וחיפושים סמויים, ניתנים במעמד צד אחד בבית המשפט קרי, במעמד המבקשת (המדינה) והשופט.

האזנות סתר כוללות האזנות לקווי תקשורת, האזנות נפח ובחללים, "יירוט" מיילים במחשבים והתחקות אחר גלישה באינטרנט. בארץ,שיעור האזנות הסתר גבוה ביחס לעולם המערבי כאשר הסיכוי להיות מואזן בהאזנת סתר בישראל גבוה פי 30 מאשר בארצות הברית. יש לזכור כי כאשר מקבלים היתר להאזנת סתר אצל פלוני, נפגעת פרטיותם של עשרות רבות של משוחחים אשר אינם "נגועים" בחשד שהביא לבקשת האזנת הסתר.האזנת סתר אחת משתרעת בממוצע על כ-3,000 שיחות!

בשנת 2006 הוגשו בישראל 1255 בקשות להאזנות סתר כאשר בית המשפט דחה 7 מהן בלבד. בית המשפט מוסמך ליתן את צו ההאזנה ל-3 חודשים ואף להאריכו אם יש בכך צורך.

אם החומר הנשמע רלבנטי לבקשת ההאזנה, עושים תמלול (מעלים אותו על הכתב) ואם אינו רלבנטי, לא מתייחסים לחומר זה ולסלילי ההקלטה לא עושים תמלול ולא תקציר. החומר שאינו רלבנטי הוא ברוב המקרים החלק הארי בכל הליך האזנה.

בהאזנות סתר של אנשי מקצוע כמו עורכי דין,פסיכולוגים,רופאים,עובדים סוציאלים וכוהני דת,המשטרה לא תעשה מיון בחומר אלא רק השופט שהתיר את ההאזנה (סעיף 9 לחוק האזנת סתר,תשלט-1979),כמובן שהמשטרה לא תמיד מקיימת אחר הוראות החוק.

כיום יש נטיה לההקים מאגר נתוני זיהוי בחסות המשטרה ולשימושה הבלעדי אשר יכלול מספרי תעודות זהות ומספרי ניידים אשר אינם מופיעים במקומות איתור רשמיים.

קיימים גם חיפושים סמויים אשר נעשים באמצעות צו אשר מוצא במעמד צד אחד ללא ידיעת בעל הנכס או המחזיק בו. חוק האזנת סתר מעניק אפשרות חדירה לבתים או למוסדות באופן סמוי לצורך התקנת מכשירי ציטוט.(סעיף 10 לחוק הגנת הפרטיות-תשמא,1981).חיפוש סמוי כולל גם חיפוש במחשבים ללא ידיעת בעלי המחשב.

גם מצלמות הרחוב המתרבות יש בהן פגיעה מסויימת בפרטיות על אף שהו חולשות בדרך כלל על השטחים הציבוריים. מכל מקום, המוסד ממשיך ל"הפשיט" אותנו מפרטיותנו בשם בטחון הציבור ושליחיו ולא תמיד למטרה מוצדקת.